רפורמה בביטוחים המשלימים שאמורה הייתה למנוע כפל תשלומים, הגבלת תיירות מרפא והקצאת מיליארד שקל לקיצור תורים והקמת רשות אשפוז שתהיה אחראית על בתי החולים הממשלתיים, לא יבוצעו במידה שח"כ יעקב ליצמן יחזור לכהן כשר הבריאות בפועל – דבר שכנראה יקרה בממשלה הבאה.

מי שהצהיר זאת היה ח"כ ליצמן עצמו שאמר בכנס כלכליסט כי "כשאהיה במשרד הבריאות, לא אקיים את מסקנות ועדת גרמן. גם אם יש בהן פה ושם דברים טובים אני חולק עליהן, ובראש ובראשונה אני בעד הכנסת שירותי הרפואה הפרטיים לבתי החולים הציבוריים".

מי שהצטרף ותקף את גרמן היה ח"כ חיים כץ מהליכוד שאמר "בתקופת גרמן המשרד היה משותק. המשרד עבד על ועדת גרמן אבל חוץ מזה לא היה כלום חוץ מראיונות לתקשורת. היא טובה בנאומים, אבל אם גרמן היתה רואה את טובת הציבור, היא היתה אומרת 'אני לא מתאימה לתפקיד שרת הבריאות. אני לא מכירה את המערכת והחטאתי את המטרה'. השנתיים האחרונות היו מבוזבזות, הליכה אחורה".

לעומת זאת חלק כץ שבחים רבים ליעקב ליצמן "בתקופת ליצמן היתה רפורמה בבריאות הנפש, מספר מכשירי MRI עלה משמונה ל־22. היתה רפורמה בביטוחי השיניים, השימוש בקנאביס הרפואי עלה מ־400 ל־12 אלף צרכנים, היתה תנועה", אמר והוסיף "בתקופת גרמן לא ראיתי את המשרד עובד. שום תקנה לא הגיעה לכנסת והעסק נשחק. אם האוכלוסייה גדלה ב־2.6% בשנה והתקציב לקופות החולים גדל ב־1.7% בלבד אז הם מרעיבים את הציבור. גרמן במשרד הבריאות היא החמצה אדירה כשבתקופה של ליצמן שאינו מהמפלגה שלי, העסק נראה אחרת".

על השר"פ אמר ליצמן "במקום שהרופא הבכיר יילך לעשות ניתוחים פרטיים באסותא, הוא יישאר בבית החולים ויתעסק במחלקה שלו", אמר. "הרופאים הבכירים התחייבו לי שהם יהיו כל היום בבית החולים וזה מה שיקצר את התורים וישפר את השירות".

לשאלה אם בכוונתו להעלות את מס הבריאות, שייפול על מעמד הביניים העובד ולא כביכול על ציבור הבוחרים החרדי, ענה ליצמן כי "זו דמגוגיה. אני לא אעלה את מס הבריאות. רק על סיעוד כדי לחסוך לאנשים עשרות ומאות שקלים בחודש במקום הביטוחים הסיעודיים הפרטיים. אפשר גם לעשות סדר בתקציב המשרד ולבטל את ההשתתפות העצמית של הילדים במימון האשפוז הסיעודי של ההורים".